הרגל של ג'יין 

הרגל של ג'יין

יש צלמים שקונים את עולמם בתמונה אחת בלתי נשכחת, יש תמונות לפעמים שאינך יכול להוציא מהראש, לעשות להן מחיקה מהדיסק הקשיח, הן לנצח שלך, ויש תמונות שאומרות כל כך הרבה, מבלי לומר דבר, שרואים אותן ומבינים הכול, בדיוק כמו שאומרים : "תמונה אחת שווה אלפי מילים".

כזו התמונה של "הרגל של ג'יין" שראיתי באתר הארגון United Poultry Concerns, Inc.

אני מביאה את הסיפור, בתרגום חופשי "חפוזניק", לזכרה של ג'יין.

אינני יכולה לעבור לסדר היום ללא להזכירה. כל כך הרבה "ג'יין" כאלה יש, לא רק שם (בארץ המקור), גם כאן, בכל משחטה, ובכל מקום שעוסק בהרג סיטוני של בעלי חיים. כל כך הרבה ואף אחד אינו מכיר, אינו יודע, אינו זוכר.

כמות סבל בלתי תיאמן, של כל כך הרבה בעלי חיים, המראות האמיתיים בשטח רחוקים מעיני הציבור, וכך גם הגורמים שעוסקים בזה רוצים שזה יישאר.

אין מדובר בויכוח הישן באם לאכול בעל חיים זה או אחר, או בכלל, לא זה הנושא ! אלא בחמלה - גם על בעלי החיים שנדונים למיתה, שלא יסבלו שלא לצורך, כי אפשר אחרת.

במקרה זה, מדובר בגידול תעשייתי של תרנגולות לתעשיית הבשר, להבדיל מגידולן לתעשיית ביצים למשל, הגם שבשתי התעשיות מדובר בתנאי חיים קשים מנשוא.

(חומר ועובדות בנושא ניתן למצוא באתר אנונימוס, לינק לאתר וישירים לחומר המדובר ניתן למצוא בבלוג שלי)

במצב בשטח כיום, מקרים כאלה קורים ויכולים לקרות, בשל התיעוש, השיטה, ההתייחסות לתרנגולות כאל פס יצור, רכוש, יצורים על סרט נע, בשל אטימות לסבלן, וראוי שהם לא יקרו בכלל, יתמעטו, יהיו פחות אפשריים, כדי שבעל החיים ולו הוא תרנגולת, ולו היא מובלת לשחיטה, לא תסבול סבל שאינו הכרחי.

משום כך חשוב לדעתי להיאבק כל העת על שיפורים בגרוע הקיים, לא בשל השלמה או צידוד בו, בדיוק ההיפך, כדי שהסבל בתנאי החיים הקשים של בעלי חיים בתעשייה הזו יהיה מועט ככל האפשר.

 *  *  *

הסיפור סופר במקור ע"י Twyla Francois, (מפקחת ראשית בארגון מלאכי בעלי החיים) :

בארגן מלאכי בעלי החיים יש לנו משהו שנקרא קיר היללות, שזה כמו אתר הנצחה לבעלי חיים שנגעו ללבנו באופן ובצורה מיוחדים.

תוך כדי חקירה בטורונטו ואונטריו במשחטות תרנגולות, ראיתי קרון ריק של כלובי תרנגולות, שהיה נקי (יצא משטיפה), חוץ מרגל אחת קטנה של תרנגולת שנשארה באחד הארגזים. חשבתי שזה ראוי לתת לבעליה של הרגל שם, ולספר את הסיפור שלה, זה שקרוב לודאי קרה במציאות.

ג'יין התרנגולת נולדה וחיה בלול צפוף ומזוהם יחד עם בין 5000 ל 50.000 אפרוחים אחרים, כולם הורבו בצורה מלאכותית וגודלו מהר מדי, ולכן קרוב לודאי שסבלו מבעיות קריסת שלד, והרגל שראינו בכלוב קרוב לודאי סבלה מכאבים בלתי פוסקים.

כשהגיע היום של ג'יין להיות מועמסת על המשאית בדרך לבית המטבחיים, יכול להיות שהיא הייתה בסך הכל בת 42 ימים. באלימות, כשהיא מבועתת מפחד, היא הורמה מרגליה ונלקחה, קרוב לודאי עם עוד שלוש ארבע אחרות, ונדחפה בגסות לאחד הארגזים על המשאית (בקנדה היא יכולה להישאר כך בארגזים עד 36 שעות ללא מזון ומים).  

קרוב לודאי שכבר בבית המטבחיים נתלשה רגלה של ג'יין כשהונפה בגסות מהארגז ורגלה נתפסה בכלוב נתלשה. היא יכלה לזעוק, אך קרוב לודאי שאף אחד לא היה שומע ממילא.

בבית המטבחיים רגלה השניה המדממת של גיין מוסמרה באנקול כשהיא הפוכה, ומבועתת מאימה ופחד היא נשארה תלויה באוויר, קרוב לודאי שנפלה לרצפה עוד בטרם חתכו את גרונה, קרטעה על הרצפה החלקלקה עד שאחד העובדים בעט בה, זרק אותה לקיר, או גרוע מכך לפי סרטי וידאו של כמה חוקרי סתר במשחטות.

אם ג'יין נתלתה שוב על האנקול יש סיכוי שלא נשלחה ל"אמבט המחשמל" אלא חשה על בשרה את השוקים חשמליים.

כעת היא לא רק פגועה, גם משותקת חסרת יכולת לזוז, אך עדיין מרגישה וסובלת כאבים נוראים.

מחקר מראה שאמבט או שוק החשמלי נועד לא למנוע לחוש סבל, אלא לנטרל את יכולת התזוזה, כדי שבעת מריטת הנוצות התרנגולות לא תוכלנה לזוז.

כשהיא במצב כזה, הושלכה ג'יין עם עוד המון תרנגולות למיכל מים רותחים ואף אחד לא הציל אותה.

כל שנותר הוא לספר את סיפורה, הסיפור שסיפרה הרגל הקטנה שנשארה תקועה במיכל במשאית ההובלה, סיפורה של ג'יין שעונתה למוות.

 *  *  *

כתבה אחת מרבות שפורסמה לאחרונה :  Nrg מעריב "המפעל נסגר,מיליון תרנגולות הושלכו אל מותן"(21.12.2010)(לינק לכתבה המקורית בבלוג)

 *  *  *

לזכרך ג'יין, התמונה שסיפרה הרגל שלך תישאר אתי עוד שנים רבות, רציתי שתדעי שסיפרתי את סיפורך, שיש מי שנאבקים ומנסים לעזור, לא מצליחים תמיד אולי, אבל לא מפסיקים לנסות, ולא יפסיקו.

אם גם לכם יש תמונה שלא יוצאת לכם מהראש, בכל נושא שהוא, שחובקת בחובה סיפור שלם, או שצילמתם ועבורכם היא לא רק תמונה, אשמח לראותה ולשמוע את הסיפור שהיא מספרת.

הועלה במקור בבלוג שלי כאן